תשובה: תפילין שימושא רבה הן תפילין גדולים, גודל הקציצה למעלה– כ- 4 ס"מ ומעלה, [אצבעיים על אצבעיים] הפרשיות בפנים כרש"י ממש, ע"פ הסוד זה עולה כרש"י ורבנו תם ביחד.
תפילין אלו מניחים בתפלת מנחה אנשים יראי שמים ומפורסמים בחסידות.

הרב המשיב:

הרב הגאון, רבי שלמה מועלם שליט"א,

אומר הבא"ח: בימינו כל אדם יכול לה ר' יהודה בן ברזילי הברצלוני העתיק כנראה את החיבור כולו, או את רובו לספר 'העיתים' שלו, בחלק שלא הגיע לידינו, ושם השיג על כמה מהלכותיו וכתב שאולי לא רבוואתא קמאי (רבותינו הקדמונים) כתבוהו לעצמם אלא אחד מן התלמידים בשם רבותיו או שיש בו טעויות סופר. גם את השגה זו העתיק הרא"ש והביאה מיד לאחר החיבור. טענות המפקפקים נובעות בשל העובדה שהוא מכיל מספר הלכות שאינן כתובות בתלמוד.

לעומתם רבנו תם ראה בו ספר מחייב להלכה, והוא מרבה לצטט אותו בכל הנוגע להלכות תפילין. ובעקבותיו רוב חכמי אשכנז וגם ספרד שאחריו ראו בו חיבור בר סמכא ומרבים לצטטו.

ניח תפילין של ר"ת אע"פ שאינו מפורסם ביראת שמים. ויש שנוהגים להניח תפילין בתפילת מנחה, ונקראים תפילין של 'שימושה רבה', וגודלם: אצבעיים על אצבעיים

שימושא רבא הוא חיבור קצר על הלכות תפילין , אשר חובר בתקופת הגאונים החיבור הועתק בשלמותו על ידי הרא"ש בפסקיו על הלכות תפילין (המוכנות הלכות קטנות) ומובא בדפוסי הש"ס, בסוף מסכת מנחות.

הרא"ש מקדים לחיבור את המילים: "ועתה אכתוב הלכות תפילין הנמצאים על שם גאון ז"ל ונקרא שימושא רבא" . החיבור מופיע גם באחדת מכתבי היד של הלכות גדולות כתוספת להלכות תפילין, בשם 'הלכות שימושי תפילין'רוב הראשונים מייחסים אותו לראשית תקופת הגאונים, כנראה לתקופת ר' שמעון קיירא, בעל הלכות גדולות. יש אומרים שמחברו הוא ר' שרשלום גאון.

 תפילין ד'שימושא רבא'

תפילין של ראש של שימושא רבא על פי שיטת ה"משמרת שלום" (חוטי התפירה יוצאים לכיוון פתיחת הפרשיות)

כאמור לעיל ישנם כמה הלכות הנמצאות בשימושא רבא, שלא התקבלו להלכה על פי הנהוג כיום. למרות כך, יש שהקפידו להחמיר ולהניח גם את התפילין על פי הנפסק בשימושא רבא. תפילין אלו מכונות 'תפילין דשימושא רבא'. מסופר על גדולי המקובלים כר' חיים ויטאל שהיו מניחים זוג תפילין אלו, אחרי שהיו מניחים תפילין דרש"י ותפילין דר"ת. מכל מקום כיום כמעט ולא מניחים תפילין אלו.

המקובלים נוהגים להניח תפילין של שימושא רבא בתפילת מנחה (מלבד בערבי שבת וחג). זאת אומרת שיש להם שלושה זוגות של תפילין, רש"י ור"ת קטנים לשחרית, ושימושא רבא, שהן תפילין גדולות (של רש"י, והסדר - מימין של מניח) למנחה. בספר פרי עץ חיים (שער התפילין פרק י') מובא רמז לשלושת זוגות התפילין מהפסוק (תה' לז:לז) "שְמָר תם (ר"ת) וראה ישר (רש"י) כי אחרית לאיש שלום" (רב שר שלום  –   שיש המייחסים לו את השימושא רבא).

אדם המפורסם בחסידות אמתית, מותר לו להניח תפילין של שימושא רבה במנחה, גם במקום   שאין הצבור מניחין תפילין במנחה. וכל שמניחן בינו לבין עצמו אין לחוש בזה ליוהרא  . [ ילקוט יוסף על הלכות תפילין הערה ה  '].

                        הכתב

 ·   תיוג של כל אותיות שעטנ"ז ג"ץ

·   הקפדה על קוצו של יו"ד העליון והתחתון

·   רגל ימין של הגימ"ל יורדת מתחת לרגל שמאל

·   הסופר מוסמך לכתיבת סת"ם

·   לא נעשה שימוש בדיו של "רפידוגרף" כלל, אפילו בת  ·   החריצים שבין הבתים של ראש ניכרים היטב ולא "מזוייפים "

·   ריבועי התפירות, תיתורא וקציצה מדוייקים

·   תחתית השי"ן שבתפילין של ראש מגיעה עד למטהגין

מי שרגיל להניח תפילין אחרי התפילה בזמן לימוד וכדו' לא יעשה כן בראש חודש אחרי מוסף. ובזמן שיתפלל מנחה יכול להניח תפילין של "שמושא רבא". \עיין בא"ח